אינדקס מושגים

חבות התקשורת: הגדרה

המושג חבות התקשורת מתייחס לאחריות של העיתונאי כלפי הציבור.

התקשורת משמשת כספק מידע מרכזי בחיינו. לעיתונאים השפעה גדולה על ההחלטות שנקבל במהלך שגרת היום-יום שלהם. עם ההשפעה הגדולה באה אחריות גדולה.

המושג חבות התקשורת מתייחס לחובות של העיתונאי כשליח ציבור, כזה שמשפיע על הציבור ומשרת את הציבור.

הפרות עיתונאיות

מקרים בהם עיתונאים או גופי תקשורת עוברים על כללי אתיקה עיתונאיים, כדי להשיג סיפור טוב ולמען הרייטינג. לעיתים ההפרה לא נעשית בכוונת תחילה, ולעיתים היא מלווה בכוונות טובות.

מי מפקח על החבות התקשורתית:

על מנת לפקח על עבודת התקשורת, ולהשגיח שהעיתונאים ממלאים את חובותיהם, ישנם מספר גופים שתפקידם לפקח על הנעשה בתקשורת:

1. מועצת העיתונות:

מועצת העיתונות היא  גוף התנדבותי שקם בשנת 1963 ע"י העיתונות ונציגי ציבור.
המועצה מופקדת על שמירת הערכים של עיתונות חופשית, ובמסגרת זו היא קובעת את כללי האתיקה החלים על כלי התקשורת ואוכפת אותם- לדוגמא- איסור פרסום פרטים מזהים של נפגעי עבירות מין, חובת פרסום תגובה לתחקירים  ועוד.

המועצה דנה בתלונות על הפרת כללי האתיקה העיתונאית, ומפעילה בתי דין לאתיקה, שבסמכותם לגזור על כלי תקשורת עונשים כגון: אזהרה ופרסום התנצלות, פרסום ההחלטה נגדו בעיתונים ועוד.

2. מבקרי תרבות ותקשורת:

מבקרי תרבות ותקשורת משתמשים בטורים השבועיים והיומיים שלהם בכדי לדווח לציבור על מה שנתפס בעיניהם כהפרות של כללי אתיקה תקשורתיים. לדוגמא, התכנית "תיק תקשורת" המשודרת בחינוכית- בכל פרק עומדים נושאים חדשים לדיון ציבורי, שאלות מוסריות ואתיות לצד חשיפות בלעדיות.

3. ארגונים העוסקים בפיקוח על התקשורת:

א.. האגודה לזכות הציבור לדעת  - מטרותיה ביצור ומימוש הדמוקרטיה הישראלית על ידי מסירת מידע אמין לציבור על אמצעי התקשורת השונים ועל מידת עמידתם בכללי האתיקה, ההגינות והאובייקטיביות.

ב.  העין השביעית כלי תקשורת ישראלי העוסק בסקירה ובביקורת של התקשורת בישראל. העין השביעית היא "במה המזמינה את התקשורת הישראלית להתבונן בעצמה בשבע עיניים". הארגון מקיים ביקורת ומעקב שיטתיים על אמצעי התקשורת ופועל לחשיפות של הטיות תקשורתיות, פוליטיות ותרבותית.

ג. אג'נדה –מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית, פועל ללא כוונות רווח ולשם קידום נושאים של שינוי חברתי בזירה התקשורתית. מטרות הארגון:

ד. קשב – מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל, הוקם לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין על ידי קבוצה של אנשי רוח, משפטנים, אנשי אקדמיה וציבור במטרה להגן ולקדם את ערכי הדמוקרטיה בישראל

4.  פיקוח אזרחים מהשורה

גם אזרחים יכולים לזהות הפרות תקשורתיות והם יכולים לפרסם את הנושא באתרי האינטרנט או ברשתות החברתיות, לכתוב מכתבים בנושא לעיתונים, להתבטא בתוכניות למאזינים המשודרות ברדיו או בטלוויזיה.

חופש העיתונות

חופש העיתונות טומן בחובו שתי חירויות יסוד של אזרח בדמוקרטיה-  חופש הביטוי וחופש המידע (הזכות לדעת).

חופש הביטוי וחופש המידע שונים במעמדם החוקתי אך יחד עם זאת - רק מימושן המשותף מאפשר חופש עיתונאות.

חופש הביטוי

• החלפת דעות ומידע באופן חופשי כאמצעי להגיע לאמת ולפיקוח וביקורת יעילה על השלטון.
• חופש הביטוי הוא חלק מהאוטונומיה (חופש) העצמית של האדם וממימוש חירויותיו הבסיסיות.
• אמצעי המוביל לסובלנות חברתית ולשמירה על זכויות אדם חשובות אחרות .
• מאפיין מרכזי של הדמוקרטיה בישראל.

התפיסה הרעיונית בבסיס חופש הביטוי:

חופש הביטוי מאפשר גם לדעות לא שגרתיות להישמע- למה??

• אם משתיקים דעה – משתיקים את האמת.
• גם בדעה שגויה יש גרעין של אמת הנחוץ כדי לגלות את האמת כולה.
• כדי שנהיה בטוחים שמה שאנחנו חושבים ויודעים נכון  ולא סתם "דעה רווחת" אנחנו חייבים לשמוע דעות נוספות  ולהתעמת איתן, כדי לחקור ולברר האם מה שאנחנו יודעים הוא נכון.

מתי בכל זאת מגבילים את חופש הביטוי?

• כאשר יש חשש לפגיעה בבטחון המדינה.
• כאשר יש חשש לפגיעה בפרטיותו של אדם.
• כאשר יש חשש לפגיעה בשמו הטוב של אדם.

צנזורה עצמית

צנזורה עצמית היא מצב בו כלי תקשורת מסויים בוחר להטיל מגבלות על פרסום נושאים מסויימים בעיתון שלו. הצנזורה לא נובעת מתוקף חוק מסויים אלא, לרוב ממניעים פוליטיים, כלכליים וערכיים.

ניתן לראות צנזורה עצמית בעיתונים חרדיים שלא ידווחו על פרשות מיניות או לא יפרסמו תמונות של נשים. עיתונים מסויימים יבחרו ממניעים פוליטיים לא לבקר פוליטיקאי מסויים או לבקר בעיקר פוליטיקאי מסויים.

לפעמים הצנזורה העצמית נובעת ממניעים כלכליים. האם עיתון שבבעלות טייקון כלכלי יפרסם תחקיר נגד אותם בעלים?

פייק נייוז

בשנים האחרונות החלו האנשים והפוליטיקאים לשים להפנות אצבע מאשימה כלפי התקשורת בהפצת פייק ניוז.

פייק ניוז הוא כינוי לחדשה שמשודרת בתקשורת אך אינה נכונה, לא מדוייקת ואף שקרית.

הסיבות לפייק ניוז:

1. כלי תקשורת חדשים- כיום ניתן למצוא מספר רב של כלי תקשורת חדשים שחלקם לא עובדים לפי הכללים העיתונאיים.
2. אינטרסים פוליטיים וכלכליים-  מאחורי חלק מגופי התקשורת עומדים אינטרסים פוליטיים וכלכליים. כלי התקשורת מכוונים לעיתים במכוון ידיעות כנגד גורמים מסויימים גם במחיר של סטייה מהאמת.
3. רייטינג- בעקבות התחרות בין כלי התקשורת עיתונאים רוצים להיות הראשונים שמפרסמים. לזכות בסקופ וברידיעה הבלעדית. המחיר לזה לפעמים הוא אי בדיקת העובדות והביסוס המידע מה שמוביל לפייק ניוז

התוצאה: חוסר אמון של הציבור בתקשורת!!