השפעת הסרטים על חיינו .
תהיתם
פעם מדוע לאחר שאתם צופים בסרט או סדרה מסוימת אתם מרגישים כמה תוכן הסדרה משפיע על
חיי היום-יום שלכם? תתפלאו, יש לנו תשובה בשבילכם.
הסדרן
תולש את ספח הביקורת ואתם נכנסים לאולם. האורות עדיין דלוקים ואתם מוצאים בזריזות את
המקומות. מקום טוב, באמצע. אתם מכבים את הסלולרי ומשתדלים לנשנש כמה שפחות מהפופקורן
כדי שלא יחסר בזמן הסרט יתחיל. בחרתם בסרט אקשן, אלים, שרוב ההצגה היא תחת דם, מכות,
וגיבורים מפורסמים עם לבוש קרוע.
אם
חשבתם שהאלימות שנמצאת בסרט אותו אתם רואים היא איננה משפיעה עליכם כלל, טעיתם. האלימות,
המיניות, ומה שביניהם, משפיעות על חייכם מכמה היבטים. כיצד ?
ישנם
מספר תאוריות שעונות על השאלה הזו.
ישנה
תאוריה אחת הטוענת שהחשיפה להתנהגות אלימה בטלוויזיה ובקולנוע משמת לצופים גירוי המגביר
את ההתרגשות ועלול לגרום להתפרצות אלימה. דוגמאות לכך ניתן למצוא בהתנהגות של צופה
לאחר צפייה באלימות. כגון צפייה בקרבות אגרוף, הצופים התפרצו בעקבות המתח וההתרגשות
שעורר הקרב הטלוויזיוני.
נמצא
כי לאחר צפייה במשחק כדורגל ניתן למצוא בהתנהגות הקהל במגרשי הכדורגל אלימות רבה בכך
שחלקם יוצאים מהמגרש עם עוררות רגשית רבה עד שללא קשר לתוצאת המשחק הם מחפשים פורקן
ומבטאים זאת במעשים אלימים.
למה
כדאי שלא לחשוף את הילדים לתכנים כאלו?
על
כך כבר ניתן ללמוד מהתאוריה השנייה שארצה לדבר עליה, "הלמידה והחיקוי" הטיעון
העיקרי של תיאוריה זו היא שצופים עלולים ללמוד ולאמץ את ההתנהגות שאליה הם נחשפים בתוכניות
ובסרטים. בתנאים מסוימים קובעת התיאוריה שצופים עלולים לחקות את ההתנהגות האלימה של
הגיבורים שאיתם הם מזדהים, כלומר, האלימות בטלוויזיה משמשת עבור הצופים מכשיר הדרכה
להתנהגות אלימה ומודל לחיקוי שלילי. תאוריה זו מתייחסת לטלוויזיה כאל גורם חברותי המשפיע
רבות ובעיקר על ילדים.
מכאן,
ניתן להבין שהצפייה בהתנהגות אלימה בתוכניות טלוויזיה וחיקוי התנהגות הגיבורים עלולים
לגרום לילדים להאמין שבנסיבות מסוימות התנהגות אלימה היא הולמת והכרחית.
ישנם
הטוענים כי האלימות שמשודרת בטלויזיה שאליה אתם מרותקים במהלך חיי היומ-יום או
בסרטים, מחזקת עמדות והתנהגויות הקיימות אצל הצופים, האלימות המשודרת בעצם מחזקת
נטייה קיימת. מכאן, אצל צופים שקיימת בהם התנגדות לאלימות, האלימות שתשודר
בטלויזיה ובסרטים תחזק את התנגדותם.
על
פי תאוריה זו, שניתן לכנותה "תאוריית החיזוקים" האלימות היא תוצאה של
מבנה אישיות, סביבה וערכים ולא נוצרת תחת שידורי אלימות טלוויזיוניים.
ילדים ובני נוער חשופים היום יותר מאי פעם לתכנים
אלימים, אמיתיים ודמיוניים, בעיקר בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידאו. היחשפות כזו
מגבירה את הסכנה שילדים ובני נוער יתנהגו באלימות, בילדותם או בבגרותם.
כניסתם של הילדים אל תוך עולם הגיימינג חסר
הגבולות ומרובה בהתנהגויות אלימות, גורמת להם לטשטוש ההבדלים שבין המציאות לבין
משחקי המחשב. כמות האירועים האלימים אליהם נחשפים ילדים ובני נוער במהלך שהותם
סביב משחקי המחשב גדולה בהרבה מכמות אירועי האלימות המציאותיים, איגוד הפסיכולוגים
האמריקני הראה שעד שילד מסיים את בית הספר היסודי, הוא צופה בטלוויזיה בממוצע בכ –
8,000 רציחות ובלמעלה 90,000 מעשי אלימות אחרים.
אך מה בכל זאת שונה בין המבוגרים לילדים ?
מבוגרים כיום חשופים לתכנים תקשורתיים אשר יכולים
לעודד אלימות בקרבתם , חשוב לציין כי בשלב זה של חייו הוא מוקף באנשים שעובדים איתו
ובחבריו הבוגרים. מקום העבודה מכתיב נורמות חברות ייחודיות למקצוע . התקשורת ממשיכה
גם בשלב זה להוות סוכן חברות.
כנראה שהאלימות בתקשורת, בסרטים, ובסדרות טלויזיה
לא קרובים להעלם מאיתנו, למה ? ניתן לשער זאת מכמה סיבות.
א. מציאות רווית אלימות - בעולם בו אנו חיים
ישנה אלימות רבה. הטלוויזיה בעצם משקפת את המציאות האלימה בה אנו חיים.
ב.
רייטינג, כסף: האלימות מושכת, מגבירה מתח וקשב. אנשים אוהבים לצפות באלימות בטלוויזיה
כדי לספק את צרכיהם.
ג.
אלימות "מצטלמת" טוב בטלוויזיה- המדיום הטלוויזיוני הוא מדיום של תנועה ופעולה.
סצנות אלימות מתאימות במיוחד למדיום זה והן מרתקות את הצופה..
תגובות
הוסף רשומת תגובה